ליעד קמה בסביבות 1975 בישוב הזמני. עשינו אלקטרוניקה לבקרה תעשתית- נחמיה קופמן עבד במנפטת מילוסיב (מפעל בו הופכים כותנה גולמית לסיבים ראויים לטוויה) והצליח לשווק להם מוצרים ראשונים שתיכננו ובנינו.
כאשר עלינו לישוב הקבע לא היה מקום למפעל, והבעיה נפתרה על ידי חלוקת הצרכניה לשניים בקיר גבס.
בתמונה רואים את שמוליק כרמל משמאל (עזב את יעד עוד בשנות השמונים) ונחמיה קופמן מצד ימין. לא מאמינים שזה נחמיה? תשאלו אותו...
